לקנות או לשכור דירה ?

מאת: יוסי קלמנסון

נדלן

מחירי הדיור הולכים ועולים כל הזמן, ויותר זוגות צעירים וכאלה שכבר פחות צעירים מוצאים את עצמם ללא קורת גג יציבה משלהם. השאלה-תהיה הוותיקה מקבלת משנה תוקף: האם כדאי לרכוש דירה עם משכנתא וריביות, או שעדיף לשלם שכירות במחיר נמוך יותר?

הצלילה באחת אל ליבו של העולם ההומה, מציבה אתגר לא פשוט עבור זוגות צעירים רבים, שכן כחסידי חב”ד האמונים על גישת היהדות והדרכותיו של הרבי, לפיה מהות ועיקר החיים הוא הרובד הרוחני שמהווה חוסן איתן להתמודד עם הנחות העולם – עליהם לעשות עתה לראשונה, לאחר החתונה, את צעדיהם הכלכליים העצמאיים.

עם תום ה”שנה ראשונה” והלימוד ב”כולל”, יחפש הזוג הצעיר משרה שתאפשר לו לחיות בצורה סבירה, או לפחות, במקרים הגרועים יותר, תעזור לו ‘לסגור את החודש’. השכירות הגבוהה תיטול חלק נכבד ממשכורתם, וכך הזוג נשאב להוצאה רבה שאין בה כל השקעה לעתיד, כשעם סיום השכירות ייאלצו לעזוב את הבית ללא נכס אישי.

במסגרת מאמר זה אני רוצה לגעת בנקודה אחת, זו שהרבי המליץ עליה פעמים רבות: רכישת דירה לעומת השכרה.

כך למשל, באגרות קודש חלק יז (עמוד נז) אנו מוצאים מענה שכתב הרבי לאשה שהעלתה נימוק להעדפת רכישת דירה על פני שכירות: “נראית בעיני הסברא שכותבת ע”ד קנין בית ולא שכירות, שהרי חבל על דמי השכירות שמשלמים לאחרים בה בשעה שיכולים בכסף זה לשלם המשכנתא”.

ההיגיון אם כן פשוט מאוד: אם בכל מקרה צריכים לשלם סכום כסף קבוע בכל חודש, מדוע שזה לא יהיה עבור המשכנתא והדירה שלך עצמך? גם אם זה ייצא מעט יותר, וגם יקחו הרבה שנים עד לתשלום המשכנתא כולה – אך זה מקרב אותך אל היעד: דירה משל עצמך.

אלא שכאן מגיעה השאלה הגדולה: הסכום המקסימלי שבנק ישראל מתיר להלוות הוא 75 אחוזים משווי הנכס. מניין יביא הזוג את שאר הכסף, מדובר הרי על סכום לא קטן? איזה סיכוי יש לזוג צעיר לרכוש דירה משל עצמם?

אין תשובה אחת לשאלה הזו, אבל חשוב לזכור כמה כללים:

דבר ראשון – לעבוד. ולעבוד קשה. אנשים לפעמים מחכים לעבודה שכל תנאיה יהיו מושלמים עבורם, ולבינתיים מבזבזים זמן. אם יש טיפ מרכזי, אז הוא שלא לחכות ל’עבודת החלומות’. צריך להתאמץ. אי-אפשר לצפות להרוויח ביום הראשון הרבה כסף. עם הזמן מתייצבים. זה אפילו לא טיפ, אלא עקרון הכי מתבקש. להתחיל עם משהו, גם אם העבודה הספציפית הזו היא לא ‘השאיפה שלי בחיים’. בתקופה הראשונה בחיים ההוצאות הם נמוכות בדרך כלל, והנטיה הטבעית היא ‘לחגוג’ ולבזבז הרבה כסף, כי יש. רק לאחר תקופה מה, שנולדים ילדים, וההוצאות גוברות – הזוגות מקבלים סטירת לחי, ומבינים שהמשכורת כבר לא מספיקה והחובות מצטברים.

חשוב לא פחות: לחסוך. אפשר לחיות בצורה נורמלית, אבל רצוי שלא לבזבז סתם. הנטייה בשנים הראשונות של החיים, שהעול הכלכלי עדיין נמוך, הוא לחיות בהרחבה גדולה, לעיתים על גבול הבזבזנות. אך האמת שזה הזמן לחסוך סכום כסף לא מבוטל שיכול לסייע בבוא העת לרכישת דירה, במקום לשלם כל החיים סכומי עתק ‘לפח’ עבור השכירות, במעגל מסחרר שאין אפשרות לצאת ממנו.

חוק חשוב בכלכלה נקרא “חוק הנדנדה”. בגדול הוא אומר שמי שמתחיל נמוך מגיע גבוה. מי שמוציא יותר ממה שהוא מכניס, או אפילו מוציא את כל מה שהוא מכניס, עכשיו הוא למעלה בנדנדה, אבל ככל שעובר הזמן, ההוצאות גדלות, והמינוס ימשוך אותו למטה, כך שהוא ייאלץ לחיות ברמת חיים נמוכה יותר ממה שהוא מכניס, כי הוא יצטרך להחזיר הלוואות.

לעומת זאת, מי שבתחילת החיים מוציא פחות ממה שהוא מכניס ומשאיר כסף לחסכון, די מהר הוא ימצא את עצמו עולה למעלה בנדנדה בגלל שכסף מייצר עוד כסף ובריבית דריבית.

מעבר לכך, חשוב לא להסתפק במשכורת קטנה ולעבוד פחות, “כי אין הרבה הוצאות”, אלא לחפש להגדיל את המשכורת. זמן זה כסף, וכדאי לנצל אותו. אם אתה נניח מסוגל ללמד, תחפש איזה תלמיד ללמוד איתו. או כל אפשרות אחרת.

דבר שני – לא לחפש דווקא דירה למגורים. כשמחפשים דירה כדי לדור בה אז היא חייבת להיות במקום המתאים ביותר מכל הבחינות, וזו צריכה להיות הדירה המושלמת ביותר, שגם עולה הרבה יותר כסף. קחו דירה במקומות שבהם המחירים זולים, ואל תזרקו את כספם לשווא בשכירות.

במקרה כזה העדיפות היא לדירה שתניב ריווח רב יותר. כמה תשואת הדירה תתן לי ביחס להשקעה שאני מוציא עליה. לדוגמא: אם במקום אחד דירה עולה 800 אלף ש”ח, והשכירות היא 2000; ובמקום אחר אפשר לקנות דירה ב-600 אלף ש”ח, שהשכירות נותנת את אותו סכום – אז כמובן שעדיף את הדירה האחרונה.

[אמנם בדירה ראשונה תשלום המס הוא לפי מדרג מסוים, שבתחילה לא משלמים מס כלל, וגם ניתן לקבל משכנתא של 75 אחוזים מערך הנכס; בדירה שניה לעומת זאת הבנק מתיר להלוות רק 50 אחוזים משווי הנכס וגם מחייב את תשלום המס. אולם יש מושג שנקרא ‘דירה חלופית’ – אם אתה מתחייב כלפי מס רכוש שתוך שנתיים תמכור את הדירה הקודמת, הם מקפיאים את תשלום המס. במידה ומכרת את הדירה הישנה, לא תצטרך לשלם את המס על הדירה החדשה. וכך גם ביחס לגובה המשכנתא, אם הצהרת למס שבח שזו דירה חלופית, תוכל לקבל הלוואה גבוהה יותר].

דבר שלישי, וכאן זו פניה להורים: צריכים לזכור מראש ולתכנן את הצעדים בצורה נכונה. תשקיעו פחות בהוצאות החתונה, תקצצו בכל מה שאפשר, ובמקום זה תעזרו לילדיכם בקניית דירה. זה הרבה יותר חשוב לזוג. גם הזוגות צריכים לומר להורים, אנחנו מוכנים שהחתונה תהיה מצומצמת יותר, ועם הכסף שנותר תעזרו לנו לדבר המשמעותי באמת, הדירה.

נכון שזה תלוי באופי של האנשים. הבעיה בכל נושא החתונה היא שאתה לא מחליט לבד, יש מחותנים. אתה בוחר את החתן, אבל לא את המחותנים…

אבל אסור לשכוח בשום מצב ש’שקל לשקל מצטרף’. חשוב לזכור שלא לעשות רק את השיקול הנקודתי, אלא את השיקול הכללי. לדוגמא: כשבאים, נניח לבחור צלם, אז אפשר להגיד: ‘לא נורא, הוא רק מעט יותר יקר מהצלם האחר, מה כבר יכול להיות?’. אבל זו טעות גדולה, כי ההפרש המועט הזה, מצטרף להפרשים קטנים נוספים, שהופכים בסופו של דבר לסכום גדול מאוד, שמורגש בכיס כאשר נאלצים להתמודד עם החזר ההוצאות ומגלים שלא נשאר כסף לדברים החשובים.

וכאן מגיעה אפשרות נוספת להורים: אתם רוצים לעזור, נניח ב-50 אלף שקלים, אבל אין לכם? אפשר לעשות זאת בצורה כזאת: הבנק יעניק לך הלוואה של אותו הסכום. אמנם במקרה זה הריבית היא יותר גבוהה, אך אפשר לפרוס את התשלום ליותר זמן. זה דבר שהורים מסוימים, שאין להם את הכסף כאן ועכשיו, יכולים להסתייע ולהיעזר בזה.

  • נדל"ן
  • יוסי קלמנסון
  • לא צויין
  • gmail@gmail.com

שתף מודעה זו:

אולי יעניין אותך...

כתבות נוספות במגזין אנ”ש סייל

לא רוצה לפספס כלום?

להצטרפות לקבוצות של אנ"ש