המעבר בין ישיבה קטנה לגדולה – פרק ראשון בסדרה

מאת: נתנאל ציוני

אחר

אין בחור שלא עבר את ההרגשה הזו של השינוי בין ישיבה קטנה לגדולה, אחד מרגיש את זה בחודש הראשון, השני אחרי תשרי ולשלישי לוקח קצת יותר זמן.

נכנס מעט לאווירה השוררת בישיבה קטנה וכך נבין למה נוצרת הרגשת השינוי.

בישיבה קטנה האווירה מאד עוטפת כל הזמן, הרבנים והצוות שומרים על הבחורים, היות שמדובר בנערים צעירים שטרם עוצבו. לכן יש דגש רב ושימת לב על ‘הישיבה בוחר’.
הן על לבושו, הן על שמירת הסדרים (הכוונה שברגע שבחור מאחר מעט כבר שואלים ובודקים מדוע איחר) כמו כן, האם הוא מברך ברכת המזון עם כובע וכן גם בנושא הלימוד-  מה הוא לומד? האם הוא עושה את המבחנים? מי החברותות שלו? האם זמן הסדר מנוצל ללימוד או לדיבורים? וכן בסדרי הלימוד שמחוץ לסדרי החובה (למשל לקוטי שיחות גאולה ומשיח וכו’)
יש מאד ״קאך״ (חיות) בדבר.

בקיצור, יש חממה ששומרת על הבחור וגורמת לו להרגיש שהוא נמצא במקום טוב ושמור והוא בדרך הנכונה.

אני זוכר שלמדתי בישיבה קטנה, אז היה לנו שלוחים שאחר הצהרים היו אצלנו בישיבה ובבוקר הם היו שלוחים בישיבה נוספת (ישיבה גדולה).

תמיד שאלתי את עצמי מדוע יש צורך בשלוחים בישיבה גדולה, הרי אם אנחנו בישיבה קטנה כמו ״מלאכים״- עושים את רצון ההנהלה והרבי בחיות, אז בישיבה גדולה על אחת כמה וכמה…

וכאן מגיע השינוי החד של ישיבה גדולה,
סגנון הישיבה גדולה הוא שונה לגמרי מישיבה קטנה. אין את החממה ההדוקה על הבחור מכיוון שבאמת הוא צריך להתחיל להבין שמעתה מתחילה העבודה של ״בכח עצמו״ והוא אינו יכול לנוע תמיד רק מה ״אווירה״ שיש סביבו תמיד. (כמובן שאווירה היא דבר מאד חשוב אבל לא משם הבחור אמור להניע את עצמו מלכתחילה) כי ברגע שתעלם אז הוא ירגיש פתאום שזה לא הוא ומה קרה לי? למה אין לי חשק? וכו׳

וזה האתגר הראשון שקורה לבחור שלא מגיע מוכן, עם תפיסה נכונה לישיבה גדולה. פתאום הוא רואה סביבו פחות ‘שטורעם’, ואז הוא מרגיש- מה קורה כאן? אני לא רגיל לעניין שאני אמור להניע את עצמי בכל דבר, בשמירת הסדרים, לימוד ליקוטי שיחות, ‘מבצעים’ וכו’.

כל אחד מתרגם זאת בצורה שונה,
אבל באופן כללי הבחור מתחיל לספר לעצמו שאולי אני לא באמת מי שאני…

וכאן העצה לבחור שנכנס לישיבה גדולה.
ברגע שהוא יתכונן נכון וישנה תפיסה לגבי הדרך החדשה שלו בישיבה גדולה, ויבין שמעכשיו הכל תלוי רק בו, הן אם זה לפנות לרב לשאלה בלימוד והן אם זה סתם להתייעץ עם הרב.
הן אם זה להשקיע בעצמו בלימוד לפי כוחו והן אם זה ליצור קשר נכון ובריא עם חברים.
כך בכל דבר.

(זה לא שההנהלה לא אמורה לדאוג מעצמה לבחור), הכוונה היא, ברגע שההסתכלות של הבחור על הלך של הישיבה גדולה הוא נכון, זה יגרום לו תמיד להרגיש בהתפתחות ולא בנפילה ח”ו.
כידוע האמרה של הרבי לתמימים ‘עליך מוטלת העבודה והאחריות.’

וכאן נכנס המקום שלנו בתור הורים, אנחנו צריכים תמיד להזכיר את זה לילד שלנו, כמובן נדרש לעשות זאת בדרך הנכונה…

נתנאל ציוני

תמים להצליח-ליווי והכוונת בחורי ישיבה

לתגובות ושאלות: בפרטי 0526924770
מייל [email protected]

  • אחר
  • נתנאל ציוני
  • 0526924770
  • [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתף מודעה זו:

אולי יעניין אותך...

כתבות נוספות במגזין אנ”ש סייל