ידע שווה כוח

מאת: אביגדור פקטור

כלכלה

מכירים את הביטוי “ידע שווה כוח” ?

קרה לכם פעם שהיה לכם רעיון מבריק לעסק או מוצר ואחרי כמה שנים אתם מגלים שמישהו “גנב” לכם את הרעיון?

מכירים?

איך זה מתקשר לכלכלת משפחה? חכו לסוף.

שמעו סיפור: התקשר אלי פעם חבר ושוחח איתי בטלפון. לשיחה לא הייתה ממש תוכן, אבל מפה לשם הבנתי שהוא סובל מלחצים בכיס. כלומר, המינוס/בנק/גמח”ים/הלוואות רוצים לראות יותר פעילות של הפקדה מאשר משיכה.

נסתי להזיז את השיחה לכיוון “חשיבות הבנת המספרים” של המשפחה והתנהלות הפיננסית, אבל לא הרגשתי שהצלחתי להגיע לנקודה איתו.

בשלב מסוים, החבר איבד סבלנות איתי ואמר פחות או יותר במילים האלו:

“אני יודע שחסר לי כסף כל חודש, מה זה משנה אם חסר 5,000 או 7,000 ₪?”

הבנתי.

הוא מרגיש שיש בעיה, אבל מעדיף לא לדעת את גודלה.

אז למה באמת חשוב לדעת בדיוק כמה חסר?

למה אי אפשר לעבוד בשיטת ה”בערך” ו”הרגשה”?

התשובה פשוטה מאוד: תכנון.

זה נכון שאם חסר כסף כל חודש ההרגשה היא שזה לא ממש משנה כמה, אבל זה בדיוק זה: הרגשה.

היכולת לתכנן ולהגיב למצבים צריכה להיות מובנת ומתוכננת.

לא יודע עליכם, אבל אני לא הייתי הולך לרופא שנותן אבחנות על סמך הרגשות.

אני הולך לרופא שלמד ויודע. כשיש ידע, אפשר להתחיל לעבוד.

אני לא עולה על מטוס שהטיסה לא מתוכננת לפרטי פרטים (כך אני מקווה בכל אופן).

תוכנית פעולה למשפחה שחסר לה 2,000 ש”ח כל חודש שונה מהותית מתוכנית למשפחה שחסר לה 7,000 ש”ח כל חודש.

זה כמו לחשוב שטיפול בכאב ראש זהה לטיפול באי ספיקת כליות.

כשיש לי ידע, יש לי כח לבצע פעולות ושינוים.

ידע שווה כח“? נכון. אבל נכון חלקית.

אתן דוגמה:

נניח שהייתם יודעים מה יקרה למניה מסוימת מחר. אתם יודעים בוודאות מה יקרה. כולם יסכימו שניתן להרוויח כמות ענקית של כסף, נכון?

לא נכון.

אם הידע לא הניע לפעולה, לא תראו אגורה שחוקה אחת.

אם כן, אפשר להגיד שהמשפט הנכון יותר הוא “ידע שווה כח, רק אם הוא מניע לפעולה“.

אפשר גם להגיד את אותו משפט קצת אחרת:  “ידע ללא פעולה, שווה תסכול (לא כח)“. בדיוק כמו הרעיון העיסקי שהיה לכם וחשבתם שמישהו גנב לכם אותו….לא גנוב לכם אותו – רק היה משיהו שחשב על אותו רעיון וביצע אותו.

השלב הראשון בכל תהליך ליווי משפחות (בעצם השלב השני, השלב הראשון הוא “לקיחת אחריות“), הוא – “מודעות“.

בשלב הזה אוספים נתונים על מנת לקבל תמונה מדויקת עד כמה שניתן על המצב הפיננסי של המשפחה ברמה חודשית וברמה שנתית.

זהו שלב קשה, מעצבן ומתסכל. אבל, בסופו, נקבל תמונה די מדויקת על המצב של המשפחה.

אני פוגש המון זוגות, וכמעט תמיד בשלב שבו אנחנו מגלים את המספר הסופי, אנשים נלחצים.

פתאום המציאות מתחוורת והם בפעם הראשונה נאלצים להתבונן ולהתייחס לבעיה במלא הדרה.

רק אז, אפשר להתחיל לחשוב על תוכנית הבראה.

סורי, אין קיצורי דרך.

  • כלכלה
  • אביגדור פקטור
  • 052-530-9030
  • [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתף מודעה זו:

אולי יעניין אותך...

כתבות נוספות במגזין אנ”ש סייל