אם בדורות הקודמים אישה היתה עקרת בית ומרבית שעות היום היתה עוסקת בגידול ילדיה וניהול הבית, בימינו הדברים השתנו, מחקרים מראים שיותר מ60% מכלל הנשים בישראל מועסקות בכוח עבודה.
אז איך ניתן לנהל חיים עמוסים כל כך בשילוב עבודה אינטנסיבית מבלי לפגוע בגידול המשפחה שיקרה לנו כל כך, שלא נדבר על טיפוח הזוגיות שחשובה כפליים.
את מנהלת הזמן בביתך הבלעדית!
אני רוצה לבשר לך בשורה משמחת אך יחד עם זאת מאתגרת:
אתן האחראיות הבלעדיות לתכנון הזמן וניהולו בחייכן, ולא אף אחד אחר! לא הבוס בעבודה, לא הבעל, לא הילדים, רק אתן!
רבים יבואו ויטענו, רגע, אבל יש לי מחויבויות שעליהן אני אמורה לעמוד מול אותם אנשים שעומדים מסביבי.
מול הבוס שלי, לדוג’: כתיבת תוכניות עבודה, הגעה ועמידה בזמנים, פגישות…
מול הבעל, כמו הכנת ארוחות טריות, כיבוס וגיהוץ כביסה, סידור הבית…
מול הילדים, כמו שעות איכות, הכנת שיעורי בית, מקלחות, הכנת בגדים לבית ספר וכו’.
ועוד אינספור מחויבויות שעליהן לעמוד בהם בו זמנית.
אמאלה, איך עושים את זה?! תוך שמירת השפיות, המצב רוח והשלווה בבית!?
(ולא דיברנו על הסמארטפון שהוא המתחרה הראשי לכל המטלות הנ”ל).
איך לוקחים אחריות לזמן שלנו?
ראשית, עלינו להבין שלכל אחד יש מאיתנו זמן מוקצב ביומו, ביממה יש 24 שעות, שמתוכן הוא ישן 7-8 שעות (כמות השעות הרצויות לשינה לפי הרמב”ם לתפקוד יעיל למחרת…).
בסך השעות הנותרות, האדם צריך לשלב בתוכו את כל המטלות החשובות לו לפי סדר עדיפויות. וכיצד?
- כיתבו ברשימה מסודרת את כל המטלות היומיומיות הקבועות והחשובות לכם , שאתן אמורות לעשות במשך השבוע וכיתבו את משך הזמן המשוער ליד כל מטלה.
*הכנת אוכל לימי ראשון שני- 40 דקות
*מקלחות ילדים והלבשתם בימי שני, רביעי ושישי- 45 דקות
*שעות איכות בימי שני- (10 דקות כל אחד) 50 דקות
*יציאה עם הבעל בימי שלישי- 120 דקות
*הכנת שיעורי ושיחה עם הילדים- 60 דקות ביום.
*התכתבות עם חברות בסמארטפון- 60 דקות ביום.
*תפילת מנחה- 10 דקות ביום
וכן הלאה…
