יום אחד זה היכה בי בכוח. הייתי בטוח שהצדק איתי ב %100 .החוק לצידי, וההיגיון הבריא גם כן אומר
שמגיע לי – בהתאם לחוק.
ואז זה היכה בי. בכלל לא ידעתי שההלכה היהודית מודדת את הדברים אחרת. והאמת, לאחר ניתוח הנתונים
ע”פ ההלכה, זה נשמע הרבה יותר הגיוני מהחוק.
אתחיל מהתחלה.
מויישה )שם בדוי כמובן( היה איתי בקשר זמן רב לגבי רכישת דירה.
זו הדירה הראשונה שהוא וזוגתו רוכשים, ומטבע הדברים לרכישת דירה ראשונה לוקח יותר זמן.
עשיתי עבודתי נאמנה, איתרתי לו, ואף הצגתי לו את כל הנכסים שמתאימים לפחות ל%70 מהדרישות שלו.
)אף פעם אין %100 ,ותמיד מתפשרים על משהו, ולכן חיפוש של מתווך לקונה, זה שיהיה את רוב הדרישות
של הקונה(
כשהצגתי לו את נכס 1 ,הוא בחר בו, אך בגלל כמה סיבות לא יצאה העסקה לפועל.
לאחר שהצגתי את נכס מס’ 2 ,היה ברור גם לי וגם לו – מיד שיצאנו משם – שהנכס הזה לא מתאים לו.
בעבור כמה חודשים, מספר לי מויישה כבדרך אגב שהוא רכש את נכס מס’ 2 בלעדיי ומיוזמתו פונה אלי
ואומר “אמנם לא ביצעת לי את העסקה, אבל אני רוצה לשלם לך ‘לפחות משהו'”.
נפגשנו לקפה וסיכמנו לפנות לבורר רבני, תוך שאנו מסכימים לקבל את ההחלטה שלו. (שהרי אני רוצה עמלת
תיווך מלאה – בהתאם לחוק)
כששמע הרב את הסיפור פעם אחת ממני ופעם אחת ממנו, שאל את שנינו מספר שאלות, ואמר: (ופה בדיוק
זה ‘הכה בי’.) “לפי ההלכה” – הוא אמר – “תיווך מחולק לשלושה חלקים. הצעה, קירוב הדעת וסגירה”.
(ובמילים של ההלכה: מתחיל, אמצעי וגומר)
במקרה שישנם שלושה מתווכים, וכל אחד ביצע חלק אחר של התיווך (הראשון נתן הצעה, השני קירב בין
הצדדים והשלישי סגר), לכל אחד מהמתווכים מגיע שליש עמלת תיווך”. (לגמרי שונה מהחוק! איך לא ידעתי
את זה עד היום?)
“כמו כן, ישנם מקרים בהם לא צריך התערבות של המתווך, ומספיק שהוא רק ביצע את ‘ההצעה’, וההצעה
הייתה מספיק טובה/אטרקטיבית כדי שהצדדים יוכלו להתקדם בלעדיו. במקרה כזה, על-אף שהמתווך לא היה
מעורב בשני החלקים האחרים, אך היות שבזכות ההצעה שלו נסגרה עסקה, מגיע לו עמלת תיווך מלאה”.
“בנדון דידן” – ממשיך הרב – “מצד אחד הייתה הצעה, אך מצד שני באותו הזמן גם למויישה וגם לשמואל היה
ברור שהנכס לא מתאים לו, ולכן יש ספק אם זה נחשב ‘הצעה’, והאם בכלל מגיעה לשמואל עמלת תיווך”.
לסיכום דבריו אמר לנו הרב שהוא צריך לעיין בזה, כי ישנם בסיפור הזה כמה ‘חורים’ לא ברורים לו, והוא לא
רוצה לתת לנו תשובה סופית לפני שהוא בודק את ההלכה לעומק.
בסופו של דבר, ולאחר תשובתו הסופית של הרב העשרתי עוד את הידע, ואף ‘הרווחתי’ מעט כסף.
ההחלטה של הרב: “היות שדרך המתווכים להציג דירות על אף שאינם בדיוק מתאימות, והיות שבזכות זה
ששמואל הציג את הדירה – זה מה שהוביל בסופו של דבר לסגירת העסקה, לכן השליש הראשון של התיווך (ההצעה) ודאי שמגיעה לשמואל”.
“השליש האחרון (‘סוגר’ או בשמו ‘גומר’), היות ששמואל לא היה מעורב ולא תרם כלום לסגירה בין הצדדים,
לכן מויישה לא צריך לשלם על חלק זה”.
“החלק האמצעי (‘קירוב הדעת’ או בשמו ‘אמצעי’) – בחלק זה, יש ספק האם ‘נחשב’ לשמואל חלק זה או לא.
לאחר התייעצות עם דיין נוסף, אני ממליץ לכם להגיע לפשרה”. המשמעות של פשרה היא מקסימום %50
מחלק זה, ובגלל המורכבות אי אפשר לקבוע מינימום, ואני מקווה שתוכלו להגיע לפשרה בקלות”.
כולי תקווה שכתבה זו העשירה לך את הידע.
אם יש לך עוד ידע על הפן ההלכתי של הנושא – אשמח לשמוע.
בברכה
שמואל ברוד – יועץ הנדל”ן האישי שלך
מנהל הדרכות טכנולוגיה קלר וויליאמס ישראל
058-7706606
בשולי הדברים:
הכתבה נועדה כדי לפרסם ולהעשיר את הידע ההלכתי בנושא ‘דמי תיווך’ מהפן ההלכתי. אין בו כדי להוות
מקור להלכה היהודית, ובכל מקרה קונקרטי יש להתייעץ עם רב מורה הוראה.
כמו כן עם היות שהסיפור מבוסס על סיפור אמיתי, חלקים ממנו שונו כדי לטשטש את זהותם של הקונים. אם
מצאתם דמיון בין הכתבה לבין המציאות – זה מקרי בלבד, ואין לייחס לכך משמעות.
- נדל"ן
- שמוליק ברוד
- 058-7706606
- [email protected]
